לפני הטיפול בגרעין האיראני, המכשול שניצב בפני ישראל הוא איום הטילים שבידי חיזבאללה והשעה שישראל תצטרך להחליט על דרכה לבד הולכת ומתקרבת.
מטחי הטילים שנורו לעבר ישראל בשבועות האחרונים על ידי ארגון החיזבאללה, משרתה של איראן, נועד לשמר את משוואת הרתעה עם ישראל. במקביל החיזבאללה רוצה להרגיל את ישראל ל”טפטופי טילים” מצד ארגונים פלסטיניים בדרום לבנון המאפשרים לו מרחב הכחשה ומניעת הסלמה שאיראן אינה מעוניינת בה. צעד הוא במסגרת האסטרטגיה האיראנית שמטרתה להקיף את ישראל ב”מעגל של אש טילים” כדי למרר את חיי האזרחים ולהרתיע את ישראל מלפעול נגד המיזם הגרעיני של איראן.
החיזבאללה מחומש ביותר ממאה וחמישים אלף טילים ומשמש כמטה הזעם של איראן ביום פקודה. סביר להניח שהמאמצים של איראן לשכלל את מאגר הטילים הזה נוחלים לפחות הצלחה חלקית (כפי שגם כוח הטילים בעזה גדל והשתפר לאורך הזמן). איראן שומרת על היכולת של חיזבאללה לשגר מטחי טילים לארץ במקרה שישראל תתקוף את מתקני הגרעין שלה. זה סוד האיפוק של נסראללה מאז סיום מלחמת לבנון השנייה ב-2006 (וגם להסטת תשומת הלב של הארגון לזירה הסורית הייתה תרומה).
אחד המכשולים שצריך לסלק לפני הטיפול בגרעין האיראני הוא איום הטילים שבידי חיזבאללה. בניגוד למצב בעזה, המענה לסדר הגודל של האיום מחיזבאללה אינו רק דו-קרב בין הטילים של הפלסטינים בעזה לבין מערכת ההגנה האווירית הישראלית. כל בר דעת מבין שבלבנון נדרשת גם פעולה קרקעית נרחבת כדי לצמצם את הנזקים הפוטנציאליים לישראל.
הפעילות הצבאית והדיפלומטית הישראלית כיום צריכה להיות מוכוונת למטרה העליונה של אסטרטגיית העל – סיכול התוכנית הגרעינית האיראנית. על צה”ל להתכונן למלחמה יזומה (מלחמת מנע) בצפון בעיקר כדי לחסל את איום הטילים על המתקנים האסטרטגיים במדינה לפני שמטפלים בגרעין האיראני. זהו האיום הגדול העומד בפני ישראל.
פלישה ללבנון כדי לנקות את השכנה מצפון מטילים דורשת הכנות מדוקדקות. תרגילי צה”ל בצפון וגם התמרונים של כוחות צה”ל בהרי קפריסין מעידים שיש הכנות לתרחיש לבנוני. גם היחידה הרב-ממדית מגויסת למיזם זה. התקווה היא שצה”ל תחת שרביטו של הרמטכ”ל, אביב כוכבי, אכן למד לחתור לניצחון ומבצע את השינויים הנדרשים ליישם את תורת הקרב החדשה. תוספות התקציב שאושרו למערכת הביטחון צריכות להיות מופנות גם למשימות בלבנון ולהגנת העורף בצפון הארץ.
ישראל אשר יזמה מלחמות בעבר (1956, 1967, 1982) וגם מבצעים נרחבים (2009, 2014). ירושלים יודעת שלכל מלחמה נדרשים משאבי לגיטימציה מבית ומהקהילה הבינלאומית (בעיקר ארה”ב). צריך לבנות אווירה נוחה ליוזמה ישראלית בלבנון בהקדם. הגלישה של לבנון לתוהו ובוהו והתקפות טילים משטח דרום לבנון הם הזדמנות ליצר תחילת הבנה לצורך של ישראל לעשות מעשה. יש לקשור היטב את לבנון ואת חיזבאללה בתודעה הבינלאומית והישראלית לתוקפנות האיראנית. יתכן שהקשיים שמערימה איראן בדיוני ההחזרה להסכם הגרעין מ-2015 יאפשרו יותר חופש פעולה לישראל. יתר על כן, לא ברור כלל שפניה של איראן להסכם או לדהירה לפצצה.
גם מעמדה האזורי של ישראל מחייב נכונות להשתמש בכוח צבאי. המדינות הערביות “המתונות”, במיוחד במפרץ עוקבות אחר התנהלות הישראלית. בהעדר פעילות ישראלית נחושה ויעילה, בעלי ברית של ישראל במרחב, החוששים מנסיגת האמריקנים מהאזור ומפחד איראן התוקפנית, יחשבו שישראל היא קנה רצוץ שאין להישען עליה. אזי יתקרבו לאיראן.
השעה שישראל תצטרך להחליט אם לפעול לבד למען ביטחונה בכוחות עצמה הולכת ומתקרבת. הנתיב לנתנז ופורדו עובר ככול הנראה דרך ביירות.
פורסם ב-ישראל היום 11.08.2021
סדרת הפרסומים “ניירות עמדה” מטעם המכון מתפרסמת הודות לנדיבותה של משפחת גרג רוסהנדלר
- בניית אתרים